<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן ג'</h1>
<h2>דף יד:</h2>
מי שנשבע בשמים ובארץ ובשמש וכיוצא בהן אע"פ שנתכון למי שבראם אין זה שבועה. וכן הנשבע באחד מן הנביאים או בכתב מכתבי הקדש אע"פ שכונתו למי ששלח הנביא ולמי שצוה הכתב אין זה שבועה. ואע"פ שאין אלו שבועות מאיימים עליהן ומלמדין שלא ינהגו קלות ראש בכך ומראין בעיניהם שזו שבועה ופותחין להן פתח (ופוטרין) [ומתירין] להם. בד"א בשאר כתבי הקדש אבל נשבע בתורה אם במה שכתוב בתורה [דעתו] על ההזכרות ואם נשבע בה סתם דעתו על הגויל ואין כאן שבועה. נטלה בידו ונשבע הרי הוא כמי שנשבע (על מה) [במה] שכתוב בה ואסור. הנשבע בתורה סתם אם תלמיד חכם הוא אין צריך שאלה לחכם. ואם עם הארץ הוא צריך שאלה לחכם כדי שלא ינהגו קלות ראש בשבועות.
<h2>דף כד:</h2>
וכן שבועת הבאי ושגגות פטור עליהן. כיצד שבועת הבאי כגון שראה חיילות גדולות ונשבע שראה חיל כפלים כיוצא מצרים וכיוצא בו הרי זה לא גמר בלבו שהדבר כך בלא פחות ובלא יתר אלא לספר רוב העם.
